מבויתים

מבויתים

мн.ч., м. р., 1,2,3 л., наст. вр./

בּוּיַת [-, מְבוּיָת, יְבוּיַת]

был одомашнен, приручён

————————

מבויתים

мн. ч. м. р. /

מְבוּיָת

приручённый, одомашненный